בנק לאומי לישראל בעמ ואח' נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ

פסק דין

רקע

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל סיגל גץ-אופיר מיום 4.3.2012 אשר ניתנה במסגרת תיק הוצאה לפועל 02-25044-11-7 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

המבקשת מס' 1 הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בקשה למימוש שעובדים הרובצים על נכס בבעלות המשיבה ברחוב המלאכה 8 – 10 , פארק תעשיה אפק בראש העין (להלן: "הנכס").

במסגרת תיק ההוצאה לפועל מונה המבקש מס' 2 כונס נכסים על הנכס.

שטר המשכון נשוא תיק ההוצאה לפועל נערך ביום 3.8.1993 ונרשם ברשם המשכונות ביום 12.8.1993. המשכון נרשם על זכויות המשיבה בנכס כאשר באותו שלב היה בידיה הסכם פיתוח מול מינהל מקרקעי ישראל.

לאחר הקמת המבנה בנכס חתמה המשיבה על הסכמי חכירה אל מול מינהל מקרקעי ישראל ובעקבותיו נרשמו משכונות ספציפיים על כל היחידות במבנה שהוקם על הנכס. בסה"כ נרשמו שעבודים על 40 יחידות. בשלב מאוחר יותר נמכרו שתי יחידות ואלו הוחרגו מכתב השיעבוד כך שנותרו רשומים בסה"כ 38 שעבודים.

המשיבה הגישה בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל מאחר ושטרי המשכון הספציפי לא צורפה לבקשה למימוש משכון. בעקבות כך הגישו המבקשים בקשה לצירוף שטרי המשכון וכבוד הרשמת נעתרה לבקשה זו ביום 2.8.2011.

המבקשים טוענים כי לאחר מינוי כונס הנכסים התברר כי קיימות במבנה שתי יחידות שאינן רשומות כיחידות מנהליות אם כי נרשמו כיחידות נפרדות בעת רישום הנכס כבי משותף. מדובר בשתי גלריות אשר נבנו ללא היתר בניה. בעקבו כך הוגשה בקשה על ידי המבקשים להרחיב את צו הכינוס כך שיכלול את שתי היחידות הנוספות.

כבוד הרשמת דחתה את הבקשה ביום 4.3.2012 ועל החלטה זו הוגשה הבקשה המונחת לפני.

ביום 27.3.2012 החלטתי כי הבקשה מצריכה תשובה וביום 23.4.2012 הוגשה תשובה מטעם המשיבה.

החלטת כבוד הרשמת

כבוד הרשמת החליטה כאמור לדחות את בקשת המבקשים. כבוד הרשמת קבעה כי המבקשים אינם יכולים להיבנות מכך שהוגש בהתחלה בקשה למימוש הסכם הפיתוח. הסכמי השעבוד שנחתמו בעקבות הסכמי החכירה לא כללו את היחידות הנוספות.

לכן קבעה כבוד הרשמת כי צו מינוי כונס הנכסים יחול אך ורק על אותן חלקות אשר מצאו את ביטויים בהסכמי השעבוד.

טענות הצדדים

המבקשים מעלים בבקשת רשות הערעור את הטענות כדלקמן:

12.1התיקון שנעשה בזמנו בבקשת הפתיחה היה להוספת שטרי החכירה וזאת בנוסף לשטר המשכון על הסכמי הפיתוח ולא במקומו.

12.2המבקשים טוענים עוד כי למבקשת זכות ביחידות הנוספות מכח הסכמי הפיתוח .

12.3המשיבה עושה שימוש בין בעצמה ובין באמצעות חברת הניהול ביחידות הנוספות כך שאין לקבל את הטענה שלמשיבה אין זכויות בהן.

12.4אין כל הצדקה לכך שהמשיבה תיוותר עם זכויות בשתי היחידות הנוספות וזאת שעה שכל זכויותיה בנכס שועבדו לטובת המבקשת ומן הראוי ליצור זהות בין זכויותיה של המשיבה בנכס נשוא הליך המימוש לבין הזכויות הממומשות.